<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן ג'</h1>
<h2>דף מג:</h2>
והאיש מקדש בתו עד שתהיה בוגרת שלא מדעתה והוא מקבל קדושיה עד שתבגור או מוציא (שתי שערות) ידה מחיקה ומכין אותה לקבלה [עיין ד"מ סי' ל"ז אות ד'] כיון שבגרה אין רשות לאביה בה והרי היא ברשות עצמה ומקבלת קדושיה וכן אם נתארמלה מן הנשואין או נתגרשה אין לאביה רשות בה, ואפילו היא קטנה. נתקדשה שלא לדעת אביה קודם שתבגור אינה מקודשת. ואפילו נתרצה האב. ואפילו נתקדשה בפניו ובין היא ובין אביה יכולין לעכב.
